"חזקת החפות"

 בעבירות מין ברוח התקופה ובראי התקשורת

#metoo #למה_לא_התלוננתי
או חדש יותר – #התלוננתי_אבל_השופט_זיכה_אותו
האם הנאשם בעבירות מין יכול לקבל היום באווירה הציבורית הקיימת משפט צדק, האם קיימת היום חזקת החפות לנאשם בעבירות מין ככל נאשם בעבירות אחרות לאור האווירה הציבורית תקשורתית שקיימת היום….

בחודש פברואר 1996 ,התחלתי לעבור כטרום מתמחה בבית המשפט המחוזי בחיפה, התרגשתי מאוד, סגן הנשיא מיכה לינדנשטראוס, קיבל אותי לעבוד אצלו. איזו התרגשות, שכר מופרז של 19 ₪ לשעת עבודה, והפרס עבודה קשה אצל השופט הפלילי הכי מפורסם בארץ.

כן כן השופט מפרשת "שמרת" הידועה. ביום הראשון לעבודתי היה מונח על השולחן שלו בלשכה, כתב אישום, עבירות מין במשפחה, קח תקרא אמר לי כבודו. אני זוכר את החלחלה שקיבלתי למקרא כתב האישום. לא יכולתי לנשום התיאורים המזוויעים המעשים הבלתי נתפסים שבוצעו על ידי ההורים, פשוט לא נתנו לי מנוח. ימים לא ישנתי. קח תקרא את הכע"ד בפרשת שמרת תלמד. למדתי ולמדתי כיצד שופטים שומעים משפטים ומקבלים החלטות בתיקי מין חמורים. בד בבד למדתי את התפקיד של התקשורת אל מול בית המשפט מאזן האימה. כיצד שופט שהעז לזכות נערים שלא פשעו, דמו נשפך שמו הטוב והמקצועיות שלו רוסקו עד דק, והכל בגלל שהעז לצאת נגד הזרם ולזכות חבורה של נערים שלטעמו לאחר שמיעת הראיות, התנהגה בצורה לא מוסרית אך בוודאי לא פלילית. כל הכרעת הדין עסקה בזיכוי הנערים מעבירות פליליות כאשר העמוד האחרון בהכרעת הדין, היה כזה שיצא חוצץ באופן מוסרי כנגד מעשי הנערים אותו עמוד אחרון הוא שחרץ את גורלו של השופט לשבט והפך את הכע"ד הנכונה משפטית לצנימים בעייני כולם.

כבר אז למדתי כמתמחה את החשיבות של המעצמה השביעית בהשפעה שלה על היכולת של היושב בדין לנתק את עצמו מהציבור ולהכריע במשפט אך ורק על סמך הראיות ולא על סמך הרוח הנושבת בכלל הציבור.

לאחר שסיימתי את ההתמחות התחלתי לעבוד אצל עו"ד משה גלעד, באופן אירוני אחד הסניגורים מפרשת שמרת, אצלו המשכתי במשך כעשר שנים לעבוד ולנהל תיקי מין חמורים, כגון "יערות הכרמל" וכן הלאה והלאה עשרות תיקי מין חמורים. גם שם הבנתי את החשיבות שיש לתקשורת ביכולת של נאשם בעבירות מין לקבל משפט צדק.

מאז חלפו הרבה מים בירדן והמציאות התקשורתית השתנתה עד ללא הכר. היום לא צריך עיתון כדי להרוס את השם של בן אדם, היום כבר לא צריך כתב אישום, לא צריך משפט הכל מתנהל בפייסבוק, באינסטגרם ובכלי התקשורת באינטרנט, חזקת החפות שגם כך חטפה מכות קשות מכל כיוון כבר לא קיימת. היום אנשים מתים הורשעו בביצוע עבירות מין באינטרנט והכל ברוח התקופה והחברה. הצמא לדם הצמא להרס דמויות מפורסמות הביא לכך שכל מי שחשוד בעבירות מין מתקשה היום לקבל משפט צדק שכן מה שהיה לא פופולרי בשנות השמונים הפך למסוכן לשופט בשנות האלפיים, לזכות היום נאשם בעבירות מין, שלא נדע נאשם מפורסם הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית לשופט שרוצה לקבל הכרה במקצועיות שלו וביכולתו לעשות משפט צדק.

היום משפט צדק זה שופט שמרשיע וכותב דברים לזכות המתלוננות. חלילה וחס ששופט יזכה ויכתוב דברים בגנות מתלוננות, יצא קול קורא מהתקשורת וחסידות שלטון החוק הכיצד, מדוע, למה איך אפשר לזכות הרי כל מתלונן/ת באשר הוא דובר אמת, דבריו הנם תורה מסיני. במציאות של היום, כאשר שופט מרשיע וכותב דברים לטובת מתלוננת, הוא יקבל כותרות חיוביות בעיתונות ונהר של ברכות. אולם כאשר שופט יעז לזכות מחמת הספק ויכתוב בזהירות הראויה כי הוא לא יכול לקבוע שהדברים קרו ויתכן בהחלט שהם קרו וליבו עם המתלוננות, דמו ישפך בתקשורת וכולם יכתבו איך הוא העז לפגוע בתנועה. אושיות תקשרות ופייסבוק התחילו להכתיב מי ימשיך לעבוד. מי יהיה חבר כנסת, מי ימשיך להיות שחקן תיאטרון ומי יכול להמשיך ולשדר ברדיו או לכתוב בתקשורת. כל גבר באשר הוא, יהיה מפורסם יותר או יהיה מועמד לתפקיד מפורסם הפך למטרה קלה, והכל מותר. הדוגמא הבולטת היה השדרן נתן זהבי שהפך למטרה בכירה, ולשמחתי נכון לעכשיו בעניינו נעשה צדק והוא קיבל פס"ד מהדהד המלמד כי לא הכל מותר.

במשך ארבע שנים ניהלתי תיק מין חמור ביותר בהרכב של הנשיא רון שפירא, בבית המשפט המחוזי בחיפה, תיק שהסתיים בזיכוי למרות שורה ארוכה של מתלוננות שעלו והעידו על דוכן העדים. תיק בדלתיים סגורות שהשופטים העזו לזכות. מיד החלה המסיבה בתקשורת, לצד המתלונן אין דין ואין דיין, הכל מותר, יש צו איסור פרסום לא משנה, מגייסים כתבת רדיו ידועה שתעשה סרטון תדמית והנה בא לו סלוגן חדש #למה לא התלוננתי? – התלוננתי אבל השופטים זיכו אותו# )

הנה התחיל מחול שדים כיצד שולשה שופטים שהוותק המצטבר שלהם בשמיעת משפטים עולה על שנות חיי, ועל שנות חייה של הכתבת, העזו לזכות, מה פתאום כיצד מעתה והלאה מתלוננות יעזו להתלונן אם בתיק של ארבע מתלוננת השופטים זיכו, אזי כיצד מתלוננת אחת תעז להכנס למשטרה להגיש תלונה. האמת היום כבר לא צריך להגיש תלונה, מספיק פוסט אנונימי כנגד גבר בפייסבוק פוסט שיקבל חסות של אושיית תקשורת כזו או אחרת והנה אתה עבריין מין וחייך נגמרו.

שלא ישתמע שאני חושב שהכל אבוד, ההיפך הוא הנכון, אני מאמין במערכת המשפט במדינת ישראל, מאמין שכך שהשופטים הנם אנשי מקצוע, שיודעים להבחין בין הטפל לעיקר. אני מאמין גדול בכך שמשפט בעבירות מין, חייב להתנהל בין כתלי בית המשפט ולא בתקשורת. עו"ד שמקבל לטיפולו תיק מין, חייב למרות הרצון להתפרסם ולזכות בכותרות, על הייצוג בתיק מעניין, לשמור על הלקוח שלו ולנהל את המשפט בבית המשפט ולא בתקשורת. כך אני מאמין וכך אני פועל בהצלחה מרובה מזה עשרים שנים. הזמן להתראיין יגיע אחרי הכרעת הדין המזכה ולא בזמן ניהול המשפט.

עו"ד מיכאל כרמל,
שמי מיכאל כרמל ואני בעלים של משרד בוטיק בחיפה, ובצפון הארץ שנלחם בהצלחה מרובה למען לקוחות רבים מזה עשרים שנה, לתיאום פגישת ייעוץ 0544-302809.